החלטה בתיק בש"א 3140/06

1. ביום 15.1.06, הגיש המבקש לבית משפט זה תביעה (א' 8014/06) לביטול פסק דין שנתן תוקף להסכמת הצדדים, שניתן, ביום 28.10.04, על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט יוסף שפירא, בת.א. 3181/01).

2. ביום 31.1.06, נמסר כתב התביעה באופן אישי על ידי ב"כ המבקש, עו"ד יונתן בוטח, לידי עו"ד עברי ממשרדו של עו"ד בורסי, ב"כ הנוכחי של המשיבה. לאחר שעברו למעלה משלושים יום ממועד המסירה האמורה,  והמשיבה לא הגישה כתב הגנה לבית המשפט, הגיש המבקש בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה.

3. הרשמת, שהבקשה הגיעה לפיתחה (כב' הרשמת השופטת גילה                כנפי-שטייניץ), קבעה בהחלטתה, מיום 30.3.06, כי: " אין במסמכים שצורפו שום ראיה לכך שעו"ד עברי או עו"ד בורסי הינם מיופי כוחם של הנתבע".

4. בו ביום (30.3.06), הגיש המבקש הודעה לבית המשפט, ובה ביקש להבהיר כי משרדו של עו"ד בורסי מייצג את המשיבה בפרשה דנן, וכראיה, צרף כנספח בקשה שהוגשה כמה ימים קודם לכן בתביעה הנ"ל (ת.א. 3181/01), ממנה עולה כי אכן עו"ד בורסי הוא זה שמשמש כבא כוחה של המשיבה. כן צורף לבקשה תצהירו של עו"ד בוטח.

5. בהחלטה שניתנה בו ביום (30.3.06), קבעה הרשמת (כב' הרשמת ג' כנפי-שטייניץ), כי: " אין בהבהרה זו או בתצהיר שצורף, כדי ללמד על היקפי ייפוי הכוח שניתן לעו"ד בורסי ע"י הנתבע 1, או כדי להורות כי עו"ד בורסי הוא מיופה כוחה בתביעה דנן. המבקש יפעל להמצאת כתב התביעה לנתבע 1 בעצמה".

6. ביני לביני, ביום 6.6.06, הוגש על ידי המשיבה כתב הגנה בתיק העיקרי, ואליו צורפה בקשתה של המשיבה לסילוק התביעה על הסף (בש"א 2004/06). בכתב ההגנה, נטען על ידי המשיבה כי כתב התביעה התקבל אצלה כשלושים יום קודם לכן, ביום 7.5.06.

7. משראה המבקש כי המשיבה הגישה כתב הגנה, פנה המבקש לבית משפט זה בבקשה הנוכחית (בש"א 3140/06), ובה חזר על בקשתו למתן פסק דין נגד המשיבה. המבקש טען, כי כתב ההגנה שהוגש לתיק אינו חתום בידי המשיבה אלא בידי עו"ד גולדהר ממשרדו של עו"ד בורסי, וזאת על אף שלא צורף לכתב ההגנה ייפוי כוח המעיד כי אכן משרדו של עו"ד בורסי הוא מיופה כוחה של המשיבה. לטענת המבקש, במקרה דנן, העדר ייפוי הכוח איננו פגם פרוצדורלי בלבד (על פי תקנה 472 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; להלן - "התקנות"), וזאת לנוכח המצג שיצרו המשיבה ומשרדו של עו"ד בורסי במשך מספר חודשים, ולפיו משרדו על עו"ד בורסי אינו מייצג את המשיבה. מצג זה, שהיה לטענתו מצג שיקרי, מנע מהמבקש את זכותו לקבל פסק דין בהעדר הגנה, שכן, בעקבות מצג זה ניתנו החלטות הרשמת הנ"ל (ראה: פיסקאות 3 ו-5 לעיל), אשר שבה ודחתה את בקשות המבקש למתן פסק דין בהעדר הגנה, לאחר שקבעה בהן כי לא הוכח בפניה כי משרדו של עו"ד בורסי - אליו נמסר כתב התביעה ביום 31.1.06 - הוא מיופה כוחה של המשיבה.

8. המבקש טוען, כי חוסר תום הלב בה נהגה המשיבה, אשר, לטענתו, במשך חצי שנה התחמקה מהגשת כתב הגנה על ידי הצגת מצג לפיו משרדו על עו"ד בורסי אינו מייצג אותה, ועכשיו כשהגישה כתב הגנה, הדבר היה כל כך ברור בעיניה שהוא מייצג אותה, עד שכלל לא טרחה לצרף לכתב ההגנה ייפוי כוח, יש בו בחוסר תום לב זה, כדי למנוע מהפעולה של הגשת כתב ההגנה על ידה מלהשתכלל, וזאת על סמך ההלכה שנקבעה על ידי ידי בית המשפט העליון ולפיה, בהעדר תום לב עלולה פעולה משפטית שלא להשתכלל (ע"א 305/80  שילה נ' רצקובסקי, פ"ד לה (3) 449).

9. לאור האמור, ביקש המבקש מבית המשפט לקבעו כי הוא - התובע - זכאי לקבל פסק דין בהעדר הגנה, כי יש לראות בפעולה של הגשת כתב ההגנה כפעולה בטלה, הן בשל העדר ייפוי הכוח והן בשל חוסר תום הלב בו         נהגה המשיבה.

10.  המשיבה, בתשובתה, דחתה את דבריו של המבקש. לטענתה, כשניסה עו"ד בוטח למסור את כתב התביעה לידיו של עו"ד בורסי, סירב עו"ד בורסי לקבל את כתב התביעה לידיו, וזאת לנוכח העובדה כי הוא לא שימש כמיופה כוחה של המשיבה בתביעה הנוכחית, באותה העת, על אף שאכן שימש כמיופה כוחה בתביעה אחרת (ת.א. 3181/01 הנ"ל) באותה העת. זמן קצר לאחר מכן, פגש עו"ד בוטח את עו"ד עברי ממשרדו של עו"ד בורסי בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, ושם מסר לה את כתב התביעה, מבלי שעו"ד עברי היתה מודעת לכך שמדובר בכתב תביעה, שכן, עו"ד בוטח הציג זאת כ"מסמכים" שעליו להעביר למשרדו של עו"ד בורסי.

יש לציין כי לתגובתה זו, צורף ייפוי כוח שנחתם על ידי המשיבה, המייפה את כוחו של משרדו של עו"ד בורסי לייצגה.

11. בתשובתו לתגובת המשיבה, מיום 20.9.06, חזר ב"כ המבקש, עו"ד בוטח, על טענותיו ביתר שאת, והדגיש בשנית את חוסר תום ליבה של המשיבה שלא השיבה לפניותיו החוזרות ונישנות במהלך מספר חודשים. לטענתו, הטענה כאילו עו"ד בורסי סירב לקבל מידיו את כתב התביעה היא טענה שיקרית, וכי לא היו דברים מעולם. כן טען המבקש כי פגם חמור נפל בתגובה של המשיבה, לאור העובדה שהטענות העובדתיות שהועלו בה לא גובו בתצהיר.

12. ביום 21.9.06, הגיש ב"כ המבקש, עו"ד בוטח, בקשה להקפאת הליכים (בש"א 3113/06). בבקשה זו, ביקש עו"ד בוטח מבית המשפט שיורה על הקפאת ההליכים המפורטים בהחלטה שנתתי בתיק העיקרי (ת.א. 8014/06)  ביום א' תמוז תשס"ו (27.6.06), הנוגעת לגילוי מסמכים, שאלונים וכיוצא בזה, וכן ביקש שלא להגיב בשלב זה לבקשות המשיבה, וזאת עד למתן החלטה בבקשה הנוכחית שבפנינו בנוגע למתן פסק דין כנגד המשיבה.

13. בעניין כתב הגנה שהוגש באיחור, נקבע על ידי בית המשפט העליון (ע"א 519/82 פקיד השומה ת"א 4 נ' נחושתן, פ"ד לט(3), 240,עמ' 242), מפי השופט (כתוארו אז) א' ברק כדלקמן:

"הלכה פסוקה היא, כי בהליך, המתנהל על-פי תקנות סדר הדין האזרחי, אין להתעלם מכתב-הגנה שהוגש באיחור, ואין להתייחס אליו כלא היה. על-כן, אין התובע זכאי, בנסיבות אלה, לפסק-דין בהעדר הגנה" .

14. עם זאת, בפסיקה הוזכר קו גבול עליון לאיחור בהגשת כתב ההגנה, אשר לאחריו לא ניתן עוד להתייחס לכתב ההגנה שהוגש באיחור. כך אמר הנשיא מאיר שמגר (ע"א 392/89 עינצ'י נ' הסוכנות היהודית לארץ ישראל, פ"ד      מד(4),  4, עמ' 10; להלן - "הלכת עינצ'י"):

"יש לראות את מועד הדיון בבקשה לקבל פסק דין בהיעדר הגנה כגבול העליון, שלאחריו לא ניתן עוד להכניס לתיק כתב הגנה שהוגש באיחור".

(בעניין זה ראה גם: אורי גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי (מהדורה שמינית, תל אביב, תשס"ה-2005), עמ' 83-82; להלן - "גורן").

במקרה דנן, עולה השאלה האם עברה המשיבה את קו הגבול הזה, ועל כן זכאי המבקש, כטענתו, למתן פסק דין בהעדר הגנה, וזאת חרף העובדה שכתב ההגנה נמצא בתיק בית המשפט.